<h1>ראבי"ה סימן צ"ט</h1>
<h2>דף לו.</h2>
האוכל קמח של חטים מברך שהכל נהיה בדברו, דהלכתא כרב נחמן, וכן פסקו רבותינו, דכיון דאית ליה עילוי אחרינא על ידי פת לא חשוב לברך עליו בורא פרי האדמה. והא דאמר רב נחמן קמחא דשערי מברך עליו שהכל נהיה בדברו, (ו)הוא הדין דחיטי אלא דסלקא דעתך אמינא כיון דקמחא דשערי קשה לקוקיאני לא אכלי אינשי מיניה ולא בעי ברכה קמשמע לן דכיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברכה. הלכך כל מידי דמזיק ונהנה ממנו קצת או שאכל ממנו לרפואה וגם נהנה החיך בעי ברכה כיון דנהנה, ואם אינו נהנה לא מברך כלום, ואם כל כוונתו רק לאכול אפי' אם אינו נהנה מברך, רק שלא יזיק לו.
